השנים הראשונות כשחקן, הזיכרונות מירושלים, השחקן הכי מוכשר שאימן, הימור לגמר הגביע ולאיזה מועדון ישמח לחזור- שיחה גלוית לב עם אחד מגדולי המאמנים הישראלים בכל הזמנים

סיפורו של שרון דרוקר הוא מהמרתקים והמיוחדים שראה כדורסל הישראלי. המאמן המעוטר, שהחל את הקריירה בכלל בחוג הכדורגל של הפועל פתח תקווה, התאהב בכדור הכתום כילד שגדל במגרש הפתוח ברחוב שטמפר בעיר. משם המשיך לקריירת משחק שנגדעה בגיל צעיר בעצת רופאיו בשל פציעה קשה בברך, שהובילה לקריירת אימון בין לאומית מצליחה בשבע מדינות שונות, ששיאה בהנפת גביע היול"ב עם הפועל ירושלים נגד ריאל מדריד הגדולה. הישג שנראה דימיוני היום וספק אם ישוחזר אפילו במשחק מחשב. רשימת התארים של דרוקר כוללת בין היתר אליפות וגביע בבלגיה כמאמן אוסטנד לצד זכייה ביורוקאפ כמאמן אורל הרוסית- הישגים שמאמנים ישראלים יכולים רק לחלום עליהם.

בין אימון נבחרת להרצאות שהוא מעביר לחברות וארגונים, ישבתי עם דרוקר לשיחה כנה ונטולת מסכות על האהבה למשחק, טעויות עבר, כדורסל העתיד והמסר שלקח איתו כמאמן ביבשת זרה.

שרון, כיף גדול לארח אותך כאן בהופס.  לפני שנצלול לפן המקצועי, ספר לנו איך נוצר החיבור הראשוני שלך לעולם הכדורסל?

סיפור מצחיק. גדלתי כילד בפתח תקווה שמאז ומתמיד אוהב את הכדור. בכיתה ג הלכתי לחוג הראשון שלי, חוג כדורגל בפועל פתח תקווה. הורי הציבו לי תנאי, אם אני הולך לחוג כדורגל שאני בחרתי, נדרש ממני ללמוד לנגן על אקורדיון. היה אקורדיון בבית והם רצו שאלמד לנגן אליו. התחלתי ללכת לכדורגל ואקורדיון במקביל, כשמהר מאוד מאסתי בנגינה. הורי התעצבנו והפסיקו לי את החוג כדורגל, אז הלכתי לכדורסל. ככה הגעתי לחוג כדורסל בכיתה ג במכבי פתח תקווה כשהמאמן הראשון שלי היה אבי ניר, היום מנכל שידורי קשת.

התחלת את הקריירה בתור שחקן עד שבגיל 26 פרשת ממשחק פעיל עקב פציעה בברך. תאר לנו את התקופה שלך בתור שחקן?

פרשתי בגלל קרע בצולבת. שיחקתי כרכז, שחקנים אהבו לשחק איתי כי תמיד חיפשתי את המסירה. הייתה לי חדירה חזקה לסל וקליעה שהייתי צריך לשפר כל הזמן. שיחקתי עם המון מחויבות, רצון והשקעה. שעות בחדר הכושר ובאולם לשפר דברים. פעם השגתי מפתח לאולם בפתח תקווה. הייתי הולך לבד, זורק לסל ומדמיין בחלומות שאני קולע את הזריקה האחרונה וזוכה באליפות אירופה- בסוף זה התגשם לי פעם אחת. ממש כמו ילד הייתי מוטרף על המשחק וניסיתי להיות הכי טוב שאני יכול. אני חושב שהפציעות עצרו אותי מלהשאיר חותם משמעותי יותר. פרשתי בגיל צעיר,26, הייתי יכול להיות שחקן בינוני ומעלה בליגת העל.

 מה אהבת יותר להיות, מאמן או שחקן?

כשהייתי שחקן נתתי כל כולי למשחק, חייתי ונשמתי את זה. שמירה על הגוף, משקולות, טיפול בפציעות. כשפרשתי והרופא הודיע לי שמדובר בפציעה שאין ממנה דרך חזרה חשבתי שיהיה לי מאוד מאוד קשה. כדורסל היה כל החיים שלי, איך אני עכשיו אעזוב את זה? ברגע אחד עזבתי ויותר לא שיחקתי שוב כדורסל בחיים שלי. שיניתי דיסקט, עשיתי קורס מאמנים והלכתי קדימה. הפציעה הכניסה אותי לתחום האימון מוקדם מהצפוי.

האם יש קשר לדעתך בין הצלחה כשחקן להצלחה עתידית כמאמן?

לדעתי הניסיון שלי כשחקן תרם לי המון, גם שחקן מוביל וגם כשחקן ספסל. ההבנה שלי לשחקנים ולנפש שלהם גדולה הרבה יותר כשאתה חווה את זה על בשרך. מצד שני היום אין מתכון אחד להצלחה. אותי אישית זה שיפר ונתן לי המון כלים.

תאר לנו את פילוסופית הכדורסל שלך ?

אני מאמין בקבוצה וביחד. בקבוצות שלי אני מנסה להנחיל משחק קבוצתי וערכים. אני חושב שכדורסל זה משפחה. אתה צריך לאהוב את החברים שלך לקבוצה, להנות איתם, לעבוד קשה, להיות מחויב. אם צריך להגדיר הייתי אומר- ביחד, קשיחות, נחישות, עבודה על תסכול שזה חלק מנטלי מאוד חשוב במשחק. לבנות את הביחד והקבוצה.

איך היית מגדיר את סגנון המשחק והאימון שלך?

שאלה טריקית. בעולם מושלם יש לי מודל אבל זה מאוד מאוד נדיר לביצוע. אנחנו כמאמנים מגיעים לסיטואציות שונות מעונה לעונה ככה שזה משתנה מאוד בגלל מצבים שאתה מגיע אליהן כמאמן. או שיש שחקנים חתומים, או שהמצב בשוק לא מאפשר להחתים שחקן שאתה רוצה, או שהכסף לא מספיק. לכן אתה צריך להביא את השחקנים שאתה מספיק רוצה, שעקבת אחריהם, ראית אותם, עשית סקאוטינג עליהם, למדת על מבני האישיות שלהם, ועל פי זה לבנות שיטת משחק. לבוא ולהגיד אני מאמן שמאמין בפיק אנד רול אבל להגיע לקבוצה באמצע העונה שלא טובה בפיק אנד רול זה לא יתאים. צריך להתאים דברים לקבוצה. אני מאוד אוהב גארדים גבוהים, פיזיות, מעריך מאוד כשיחות, אינטליגנציית משחק, שחקנים שמוסרים ותורמים בהרבה פרמטרים ובעיקר גבוהים שמוסרים, זה בעיניי יתרון גדול.

מה התכונה הכי חשובה לדעתך שצריכה להיות למאמן?

לדעת לנהל קבוצה, זאת התכונה הכי חשובה. דברים יקרו לך במהלך השנים שלא על כולם יש לך שליטה. היום מאמן טוב הוא סוג של מנכל.

כשאתה ניגש לבנות קבוצה ולבחור שחקנים, מה המרכיבים החשובים ביותר עבורך כמאמן?

המרכיבים החשובים בהשקפה שלי הם ורסטיליות, קשיחות. שיהיו לוחמים, בעלי אינטליגנציית משחק. גארד שנותן תפוקה בכמה פרמטרים יתפוס לי את העין  יותר מאחד שקולע 20 נקודות עם אסיסט אחד וכדור חוזר אחד למשחק. יש מאמנים שיקחו את השחקן שקולע 20, אני אקח את זה שעושה 15,6,5. מגוון כלים רחב ויכולת לשחק בכמה עמדות.

ספר לנו קצת על תהליך העבודה שלך בהחתמת ומציאת זרים?

למצוא זרים זה באמת מדע. כמה שלא תקטין את הסיכויים תמיד יש את הסיכון שזה לא מה שחשבת. אני לאורך השנים עבדתי עם סקאוט צמוד. בנינו לנו שיטה ועקבנו אחרי שחקנים בכל הרמות השכר והליגות. מפינלנד ושוודיה בכסף קטן ועד ליגת הפיתוח. אני עובד עם בחור בארצות הברית ששולח לי דוח שנתי על בוגרי הקולגים שלא הולכים ל NBA אחרי שהוא ראה אותם משחקים.אני יודע שיום יבוא והשם הספציפי של השחקן יעלה, אוכל ללכת אחורה ולבדוק ברשימות שלי. בהמשך אני מברר על שחקן מבחינת מבנה אישיות. איך הוא בתוך קבוצה, עם אנשים, בתחרות, בחדר ההלבשה. מדבר עם שחקנים ומאמנים ששיחקו איתו ונגדו בעבר. לאורך השנים אתה לומד ומפתח לך שיטות עבודה. אם תשאל מאמן בקולגים הוא יגיד לך על כל שחקן שהוא הדבר הבא, כשיגיע השלקן לארץ תראה שהוא לא מסוגל לעבור את החצי. כשאתה צעיר אתה מאמין, לאורך הזמן אתה לומד.

ספר לנו קצת על תהליך ההכנה הטקטית כמאמן למשחקים ? האם אתה מעדיף לעשות התאמות ליריבה או לתת ליריב להתאים עצמו אליך?

אני מאמין בלהכין את הקבוצה שלי למשחק. אני לא אוהב שמתעסקים ביריבה שבוע ובסוף הקבוצה שלך מפשלת. אני מעדיף להתעסק בקבוצה שלי, מקצועית ומנטלית. יומיים לפני המשחק אני מכין את השחקנים שלי טקטית ליריבה.

מה ההבדל הכי משמעותי בעבודה של מאמן היום לעומת לפני עשור?

בנוסף לשינויים המקצועיים, העולם הכדורסל יותר פתוח, הכל יותר חשוף. שחקן היום יוצא מאוכזב מאימון, כותב משהו בטוויטר, ומתחילה מהומה לפני שמישהו דיבר איתו מהקבוצה בכלל. העולם היום יותר פתוח ונגיש, צריך להסתגל ולעשות שינויים. מצד שני אפשר להגיע היום לכל שחקן בעולם דרך הרשתות החברתיות ולדבר איתו.

מה דעתך על הכדורסל המודרני והשינויים שעבר המשחק?

יש שינויים שאני אוהב ויש כאלו שלא. התנהלות של כוכבים גדולים היום כמו הארדן זה משהו שקשה לי לראות. דברים כמו מחויבות ונאמנות למועדון לא קיימים וזה יגיע גם לאירופה בסוף. השחקנים הם שם המשחק ואתה צריך לעשות מה שטוב ומה שנוח להם.

מי השחקן הכי גדול שאימנת?

יש לי יותר מבחירה אחת. אנשים לא יודעים אבל אני אימנתי והבאתי את סלוקאס לאריס סלוניקי בגיל מאוד מאוד צעיר. מבחינת זרים וויל סולומון, קאלי מקארתי, טונג'י אווג'ובי, דריל מונרו, טרל ליידי שאימנתי ברוסיה.

קבוצה ושחקן שאתה נהנה לראות?

אני אוהב לראות את סן אנטוניו של פופ. מינסוטה של פינץ' שאימן נגדי בבלגיה בעבר ונשארנו חברים מאז. מילווקי שאימנתי בעבר עם בודנהולזר בליגת הקיץ ויוטה. טורונטו של ניק נרס שאני מכיר מאז ימיו בבלגיה. שחקנים זה אמביד, מוראנט ובוגדאנוביץ' בין היתר.

ביורוליג אני אוהב לראות את הכוכב האדום.

כמי שאימן מסביב לעולם, תאר לנו את החיים כמאמן במדינה זרה?

יש הרבה קשיים ומכשולים שצריך לעבור. הייתי בשש מדינות, עניין של שפה ותקשורת בין אנשים. ברוסיה מודל המאמן הוא אלוהים. אף אחד לא מתקרב אליו שני מטר בפסק הזמן, אם הוא יגיד לך לקפוץ מהגג אתה תקפוץ. בארץ זה סחבק , כאפות וחיבוקים. הרבה יותר מגע. כשאימנתי בליטא ניגש אלי המנהל המקצועי אחרי האימון ושאל אותי למה השחקנים לא רצים ביער. הייתי מופתע מהשאלה והוא אמר, תריץ אותם ביער, אתה צריך לשבור אותם בשביל שהם יקשיבו לך. מבחינתו זה המודל הנכון וככה חינכו אותו. בהמון מקומות אתה צריך לעשות התאמות לסיטואציה ולתרבות.

מה הקושי של אימון בחול לעומת בארץ?

מזג אוויר אחר, אוכל, מכשול השפה. ברוסיה היה לי עוזר מאמן שתירגם אותי כי השחקנים המקומיים לא הבינו מילה באנגלית והייתי צריך למצוא עוזר מאמן שידבר רוסית ואנגלית. היום בארץ זה עוזר לי כי אני יודע מה הזרים מרגישים.

עבדת בחול וזכית כמאמן בתארים, מה ההבדלים שהרגשת בין אימון בארץ ובחול?

זה יפתיע אנשים אבל מקצועית באירופה היה לי יותר קל לאמן. המאמנים מאוד דבקים בשיטה ולא משנים אותה. מאמנים יכולים לשמור למשל רק אישית ובארץ אתה מקבל מגוון של סגנונות. בתור מאמן באירופה אתה יודע מה תקבל מהיריבה ואין הרבה הפתעות. פה בארץ המאמנים משנים ומגוונים מהר מאוד ואתה צריך להגיב ולהפתיע.

מסר שלקחת איתך מהשנים כמאמן בחול?

אתה נחשף להמון מאמנים ושיטות, רואה תרבויות ספורט שונות ולומד סגנונות אימון. היו מקומות שהיו לי 6 מאמני כושר שונים. אני מאמין מאוד בשחקן הישראלי יש לכדורסל הישראלי משהו מיוחד, אנחנו נחושים, מחויבים ומשחקים כקבוצה.

הכדורסל בישראל הוא תרבות והענף הכי מצליח שלנו.

איך יראה הכדורסל לדעתך עוד עשר שנים מהיום?

הכדורסל יהיה מורכב ממפלצות פיזיות. אנשים עושים הכל מכל דבר, משחקים בכמה עמדות. גם קליעה, גם אתלטיות, כדורסל מהיר. יהיה מאבק בין קבוצות שמשחקות מסודר מול קבוצות שמשחקות על כישרון, בידודים ופיזיות.

פרק החדש בקריירה כמאמן נבחרת הנשים, מה השוני הכי גדול בין כדורסל הנשים לכדורסל גברים?

ההבדל הראשון שראיתי מיידית זה באתלטיות ובפיזיות. קצב המשחק וההגנות מגיבות אחרת. מצד שני שחקניות מאוד ממושמעות ומחוייבות. תרגילים יכולים להגיע עד הסוף בזכות רמת ביצוע גבוהה. הכדורסל מאוד קבוצתי. אפשר ללמוד הרבה מאוד מכדורסל נשים.

מה השוני הכי גדול עבורך בין אימון קבוצה לנבחרת?

התנהלות היום יומית שונה. בקבוצה יש את ההתנהלות היום יומית, צריך להתמודד עם חיים של קבוצה, משברים וגעגועים הביתה, ואילו בנבחרות יש לך חלון של שלושה-ארבע ימים להכין קבוצה. קבוצה זה לחיות אותה 24/7. אני שומע אנשים אומרים שמאמן צריך להיות מבוקר עד ליל במשרד. זו נקודה שחשובה לי. שאנשים צריכים להבין, המאמנים הכי גדולים שלנו היו שעה וחצי ביום במגרש. אני לא חושב שמאמנים צריך להיות במגרש מ 08 עד 20. מאמנים חיים כדורסל 24/7 גם בלי להיות פיזית במגרש. למדוד זמן במגרש ביום זה לא מדד נכון מבחינתי אם הקבוצה מצליחה ורוח המפקד קיימת.

מיהן השחקניות העתיד של הכדורסל הישראלי?

ירדן גרזון, בת 18 שתשחק בשנה הבאה בקולג, פוטנציאל גדול. גילי אייזנר שחקנית צעירה ומסקרנת. בנוסף עדן ציפל ודניאל קארש צעירות מוכשרות. יש עוד לא מעט כישרון בגילאי העתודה. אנחנו מצפים לקמפין טוב של נבחרת העתודה השנה.

קבוצה שהיית רוצה לחזור אליה?

מקומות שהשתנו מאז שאימנתי שם, ירושלים למשל.

הימור שלך למחזיקת הגביע?

משחק פתוח לדעתי, שתי קבוצות טובות שהגיעו בצדק לגמר. הרצליה נראית נהדר, מאוד מאומנת. הפועל תצטרף להוריד את השחקנים לקרקע אחרי הניצחון הגדול בחצי. מפעל הגביע מספק הפתעות, משחק פתוח וצמוד, עד 5 הפרש לכאן או לכאן.

לסיום, מתי נראה אותך חוזר לאמן בליגת העל?

אני אצטרך להיות מאוד זהיר בבחירה. עשיתי שתי בחירות לא טובות שלא התאימו לי ולמי שאני. מקווה שאבחר מקום שמאמין בי ובדברים שאני יכול להביא. לבנות משהו שיכול להצליח ולא לחזור לחודשיים רק כי אני רוצה לחזור לאמן. אצטרך להיות מאוד זהיר בבחירה הבאה.